הטיפולים נערכים באזור תל אביב info@asaflev.com
פסיכותרפיה קיומית

 "כשתבקש לבחור לך דרך, שאל את עצמך, ורק את עצמך, שאלה אחת: האם לדרך זו יש לב? אם יש לה, הדרך טובה. אם אין לה לב, אין בה שום תועלת."( קרלוס קסטנדה, משנתו של דון חואן)

 

אני יודע שהפנייה אל תהליך טיפולי נפשי אינה פשוטה אף פעם. זה מתחיל בעצם העובדה שהפניה היא בעקבות מצוקה, מועקה, משהו שנשבר וטורד את הנפש. ואז, דווקא כשעולה הצורך באדם קרוב שיקשיב, יקשיב באמת, התמונה הראשונה שעולה לעיתים בהקשר של טיפול היא הישיבה מול זר מוחלט שאל מולו מצופה ממך להפתח, לספר, לגעת במקומות פנימיים, עמוקים, לפעמים כואבים מאד, לעיתים גם מפחידים. טיפול מזמין לעיתים קרובות מפגש עם שדים פנימיים, כאבים עמוקים, זכרונות מודחקים, יצרים שהוסטו לפינה , חלומות שנכנסו להקפאה עמוקה…

hrLogoTransparent

שמי אסף לב ואני רוצה להזמין אותך לשקול את האפשרות שמפגש שמתחיל עם זר מוחלט יכול להפוך למסע שמשנה עמדה, מרחב, מחשבה ורגש, מסע שמשנה הוויה, משנה חיים. זה דורש לקחת סיכון, סיכון להאמין, סיכון להתאכזב, סיכון להתקרב, סיכון להיפרד מהישן גם אם היה מוכר, ולצאת אל מחוזות חדשים, מחוזות של בריאה ויצירה. עם היד על הלב ובהביטי בכל המסעות שעברתי עם מטופלי, אני לחלוטין מאמין שזה שווה את זה.

  • אני מרגישה כי קיבלתי ממך כלים להמשך הדרך וההבנות שרכשתי בטיפול טמועות בתוכי פנימה.

    קרן, 32, תל-אביב
  • בדרך שלך היה משהו שנכון לי ברגישות האין סופית, בלתת לי מקום להביע את עצמי בלי פחדים ושיפוטיות.

    עינת, 45, רמת גן

את הקליניקה הפרטית הקמתי לפני כעשר שנים ומאז היא הפכה למרחב חי, נושם, יוצר ומצמיח עבור מטופלים רבים. המשותף לכולם הוא שהם העזו להתמסר אל עולמם הפנימי, בלי לקצר דרכים, ולחקור ביחד את החסמים שמנעו מהם לנבוע באופן עמוק אל העולם ולהיות נוכחים במלואם ובאופן אותנטי בכל מרחב שבו בחרו להיות. הגישה של הפסיכותרפיה הקיומית היא גישה הרואה בטיפול יעוץ רחב ועמוק הנוגע בשאלות של זהות, משמעות, סבל, אמונה ובחירה של דרך וצורת חיים שתהיה האותנטית ביותר עבור האדם.
במהלך השנים עברתי תהליכי הכשרה עמוקים ויסודיים – אישיים ואקדמיים – בכל ענפי הפסיכותרפיה ( פרוט ניתן לראות בדף אודותי) על מנת להעניק את הטיפול הטוב ביותר והמקצועי ביותר האפשרי.
הסיבות והסימפטומים בעטיין מגיעים מטופלים אל הקליניקה הם רבים כמו ארוע חיים טראומטי, תחושות דכאון, חרדה, משבר זוגי או הורי, משבר קריירה, תחושות ריקנות וניכור ועוד. המשותף לכל הסימפטומים הללו הוא שבעבודה הטיפולית הקיומית הם מובנים מתוך ההקשר הקיומי הרחב והיחודי של האדם המגיע וביחד העבודה היא להמיר את חומרי הסבל הללו בחומרי חיים ומשמעות.

  • המפגש והעבודה איתך הצילה אותי והחזירה לי את החיים. אני מרגיש טוב, מאושר, חזק ובטוח בעצמי וביכולות שלי.

    גלעד, 41, רמת-גן

אפשר לומר שהפסיכותרפיה הקיומית עוסקת בהטיית נהר הגורל של חיינו אל מעבר לתוואי ההתניות והנסיבות שאיפשר גורל זה מילדותנו, אל עבר אופק אחר שחורג מהתניות אלו. הטיפול הוא מעין מהלך מאסף לכל אותם "פצועים שהשארנו בשטח מאחור" בדמות אותן טראומות ילדות שלמדנו להדחיק ולהכחיש, בשעה שאלו ממשיכות לכאוב, לעצב ולהוות תקרת זכוכית חוסמת לא מודעת לחופש שלנו בכל רגע של חיי היום-יום. הגורל יכול לעצב את העבר שלנו אך ההווה והעתיד שלפנינו אינם חייבים להיות שחזור של התניות הגורל והם פתוחים לבחירתנו אם נאפשר זאת לעצמנו.

המחשה יפה ממקום אחר שמצאתי לתהליך אותו עובר המטופל בפסיכותרפיה הקיומית מצאתי בפואמה קצרה של פורשה נילסן שנקראת "חזור אחרי":

. אני הולך ברחוב.

יש בור עמוק במדרכה.

אני נופל פנימה.

אני אבוד, אני חסר אונים.

אין זו אשמתי.

נצח עובר עד שאני מצליח לצאת.

ב. אני הולך ברחוב.

יש בור עמוק במדרכה.

אני מעמיד פנים שאיני רואה אותו.

אני נופל פנימה.

קשה להאמין שאני באותו מקום.

אבל אין זו אשמתי.

זמן רב עובר עד שאני מצליח לצאת.

ג. אני הולך באותו רחוב.

יש בור גדול במדרכה.

אני רואה אותו שם.

בכל זאת אני נופל פנימה, זה כבר הרגל.

עדיין עובר זמן רב עד שאני מצליח לצאת.

ד. אני הולך באותו רחוב.

יש בור גדול במדרכה.

אני עוקף אותו.

ה. אני הולך ברחוב אחר…"

 

למתבונן מהצד תראה הפגישה כשיחה המתקיימת בין שני אנשים היושבים בחדר, אך ישנו כמובן הבדל משמעותי בין שיחה רגילה לכזו המתקיימת בחדר טיפול.

הדימוי המעניין ביותר בעיני שמתאר את הייחודיות של המפגש הטיפולי הוצג על ידי היינץ קוהט, מגדולי הפסיכואנליטיקאים שיצר את גישת פסיכולגית העצמי הפסיכואנליטית.

קוהט דימה את הצורך העמוק של האדם מרגע לידתו – צורך במראה, שקוף, קבלה, תמיכה,נראות והכרה וכבוד בסיסים- כחמצן נפשי. קוהט סבר שרבות מהפגיעות הראשונית והסבל הראשוני שלנו כרוכים בסביבה הראשונית בילדות הדלה בחמצן נפשי מסוג זה. חלק מהתיקון של התהליך הטיפולי הוא ליצור סביבה עשירה בחמצן רווי נפשית עבור המטופל על מנת לאפשר להצמיח אזורים נפשיים שדוכאו בשל דלילות החמצן כאמור. על כן שונה השיחה הטיפולית מכל שיחה אחרת היות ומרכז השיח ותכליתו היא המטופל ועולמו. המראה והאור המוקרנים אל ולתוך עולמו הם עמוקים ואינטנסיבים. הדימוי הזה גם מסביר באופן יפה לדעתי את הנקודה שבה בדרך כלל מגיע תהליך טיפולי לסיומו וזאת כאשר המטופל הצליח בעזרת החמצן הרגשי הרווי בחדר להשיב לעצמו אזורים וחלקים שדוכאו ולא יכלו לפרוח בסביבה ה"רגילה" של חייו וכעת הוא יכול לחזור שוב אל הסביבה הרגילה שבה ריכוז החמצן הרגשי באויר הוא רגיל, ולהצליח להמשיך לגדול ולהתפתח עם כישוריו רצונותיו וחלומותיו. אם חושבים על זה, זו הציפיה שלנו ממי שגדל בבית ובמשפחה שסיפקה "חממה" כזו של חמצן רווי בתמיכה וליווי ואז לילד היוצא לעולם קל יותר להצליח ולפרוח בעולם בחוץ. ואולם כאשר משהו מסיבה כלשהי לא איפשר סביבה אופטימלית עם "חמצן רגשי" רווי, הרי שהטיפול מאפשר הזדמנות שניה של ילדות, של חיפוש ושל קבלה כדי לנוע היכן שאי אפשר היה.

כיוון שאני מאמין שנפש האדם היא הוויה מורכבת מאין כמוה, אני רואה בפסיכותרפיה עיסוק בין תחומי רחב וכמטפל אני מביא עימי הכשרה רחבה מתחומים שונים – פסיכולוגיה, פילוסופיה, פסיכואנליזה, אמנות, זן בודהיזם ומדעי החברה.

אתם מוזמנים לכתוב לי למייל ואני אתייחס כמיטב יכולתי לכל פניה שאקבל.