כיצד מתמודדים עם טראומה רדיואקטיבית?

ההגדרה הקלאסית של טראומה היא ארוע או מצבי חיים שערערו את רמת הרגש של חרדה, כאב, או חוסר אונים לרמה שהנפש לא יכולה לשאת.
במצבים אלו הנפש מגנה על עצמה מפני עוצמת הרגש הבלתי נסבל, וכמו מקפיאה את החוויה, עוטפת אותה בקירות זכוכית.גם הזמן של הארוע הטראומטי קופא במקום, וגם לאחר שנים ארוכות מאד אנשים יכולים ברגע אחד לחוות את הארוע הטראומטי כאילו הוא מתרחש ממש עכשיו.
דרך הטיפול המקובלת בטיפול בטראומה היא הנסיון לחוות מחדש יחד עם המטפל בסביבה מוגנת ובטוחה את החוויה שהוקפאה, כמו להפשיר אותה, וכך לאפשר לארוע הטראומטי להתבטא ולשחרר את הנפש מהצורך להדחיק ולשמר את החוויה הזו.מתוך ההתנסות המרובה שלי בעבודה עם טראומות מצאתי צורך להגדיר טראומה מסוג אחר שאני מכנה ׳הטראומה הרדיואקטיבית׳.ההגדרה הזו מבקשת להתייחס לחוויות טראומטיות מורכבות שדרך הטיפול הרגילה בטראומה אינה אפשרית עבורן.
המונח ׳רדיואקטיבי׳ מתייחס להגנה המסיבית שיוצרת הנפש במקרה של טראומה כזו.
כמו לאחר פיצוץ גרעיני רב עוצמה בתוככי הנפש, כל נסיון להתקרב אל שולי החוויה הטראומטית נתקל בהתנגדות חזקה ותחושת סכנה שה׳קרינה׳ שיצרה הטראומה הראשונית תוסיף להזיק ועל כן בלתי אפשרי להתקרב לחוויה הזו.הטראומה הרדיואקטיבית יכול שתהיה מודעת והגורמים לה מעוגנים בביוגרפיה האישית של האדם.
כך לדוגמא מקרים של נפגעי ארועי טראומה קיצונית כמו ניצולי שואה, נפגעי התעללות, קרבנות אונס ופגיעות מיניות ונפשיות קשות אחרות.לעומת זאת תתכן גם אפשרות שאדם יחייה עם טראומה כזו בתוכו מבלי שידע על הארוע הטראומטי או הגורם לה.
זאת היות וחלק ממנגנון ההגנה הנפשי במקרה טראומה הוא לפעמים טשטוש וערפול הזכרון הטראומטי כדי לחסום את האפשרות שהארוע ׳ירשם׳ בנפש וכדי לחסום את הגישה של התודעה לארוע הקשה.
במקרים אלו האדם יסתובב בחיי היום יום שלו עם חוויה עמומה בתוכו של אסון שהתרחש ואובדן גדול שיצבעו את היום יום שלו אך אם ישאל לגבי הסיבה לתחושות הללו לא יוכל להצביע על דבר.החיים בצל טראומה רדיואקטיבית שהאדם לא מודע למקורה יכול לגרום לאדם תחושות בושה ואשמה שמשהו ׳לא בסדר׳ איתו, תחושה תמידית של ׳כשלון׳, תחושות שפוגעות באופן קשה בערך ובדימוי העצמי.במקרים אלו של טראומה רדיואקטיבית דרך הטיפול הרגילה בנסיון לחוות מחדש את הטראומה אינה יעילה ובמובנים מסויימים יכולה אף להזיק.
הנזק יכול להתבטא בשני אופנים: האחד, הנסיון של המטופל שלא מצליח לחוות מחדש את הטראומה יכול לעורר בו את האשמה שמשהו לא בסדר בתוכו אם הוא לא מצליח ׳להתגבר׳ על הארוע הטראומטי.נזק נוסף שעשוי להגרם מהנסיון לחוות מחדש טראומה רדיואקטיבית היא טראומה משנית נוספת, כזו שמבעירה מחדש את החוויה הקשה אבל לא מאפשרת לעבד אותה ולמקם אותה באופן אחר בנפש.הדרך האפשרית בעיני להתמודד עם טראומה רדיואקטיבית קודם כל להעביר לאדם את המסר שמה שהוא חווה לא באשמתו ושאין הוא צריך להתבייש בתחושות הקשות שלו.זאת בנסיון לשקם את הדימוי והערך העצמי שעשויים להפגע כאמור מתחושת העומס הרגשי.
מעבר לכך, העבודה עם טראומה רדיואקטיבית מיועדת להכיר באבל על אובדן, כמו קטיעה של אזורי נפש שלא יכולים להחוות יותר בעקבות הטראומה.
תהליך האבל והקבלה של האובדן הפנימיים נועדו לאפשר לאדם לפנות אנרגיה נפשית שמושקעים בהדחקה, בושה ואשמה ולהפנות את האנרכיה הזו לחיות את חייו באופן מלא ושלם, גם אם בצל האובדן.תשובההעברה