מהו המיינד סט שנקרא PRO REALITY ומדוע הוא חיוני כל כך בעת הזו?

"בלי נאמנות חדה ובלתי מתפשרת לאמת ולמציאות העובדתית תלך ותתפורר קרקע האמון שלנו במוסדות החברה ובשפה הבסיסית שבה אנו מתקשרים זה עם זה."
 
מאת: אסף לב
 
לעיתים מצבי משבר הם הזדמנות לבחון הנחות יסוד ועמדות עומק שלנו שמצבי השגרה לוקחים כמובנים מאליהם.
 
משבר הקורונה העולמי שאנו נמצאים בעיצומו בימים אלו הוא דוגמא למצב שכזה.
 
אחת מהנחות היסוד הבעייתיות והמסוכנות בעיני שהמשבר הזה חושף ברמה החברתית קשור בשימת משאלות הלב של המנהיגים במרכז על חשבון דחיקת המציאות הממשית והאמת אל השוליים.
 
גם בישראל וגם בארצות הברית יש תחושה שהולכת ומתגבשת הנחה שמכתיבים המנהיגים שעל פיה האמת העובדתית והמציאות זניחים אל מול יכולתם של המנהיגים לתאר במילותיהם ״מציאות אלטרנטיבית״ שהקשר בינה ובין המציאות האמיתית הממשית מקרי לחלוטין.
 
תמונת המציאות המדומיינת שמציירים מנהיגים אלו משרתת את הגדלת והעצמת האגו של אותם מנהיגים.
 
בשל היותם של מנהיגים אלו סמכותניים ושולטים בתקשורת המונים הרי שהם מצליחים לרתום ולשכנע את ההמון בתמונת המציאות המדומיינת שהם יוצרים.
 
האופנה והכח של ה״קסם״ ליצור בעזרת מילים וקול סמכותי מציאות מדומיינת ולשכנע בה המונים הדביקה כמו מגיפה מדינות אחרות.
 
כך אפשר לראות שגם ברזיל, אנגליה, הונגריה ומדינות נוספות מאמצות את העדפת ״המנהיג החזק המדמיין״ על פני המציאות הממשית.
 
זאת בנוסף למדינות שבאופן חוקתי בסיסי הפכו את השקרים המדומיינים של המנהיגים לחוק המדינה כמו רוסיה, סין, צפון קוריאה, סוריה, קובה ומדינות טוטליטריות אחרות.
 
מעבר לפאן המוסרי שעל פיו אנו מעדיפים את האמת על פני השקרים, הרי שהנחלת התרבות של השקר והקלות הבלתי נסבלת של הפניית עורף לאמת, למדע ולעובדות גובה מחיר יקר שרק ילך ויחמיר.
 
מגיפת הקורונה במדינות, שבהבל פה מבטלות את קיומו הממשי של הנגיף והסכנה שבו, גורמת למספר רב של מתים וסבל עצום לחולים הרבים.
 
באותה מידה ניתן לראות כיצד הכחשת משבר האקלים או משברים אקולוגיים גורמים לשריפות ולנזקים סביבתיים אדירים שרק הולכים וגוברים.
 
ההתעלמות מהעובדות ומהמציאות ניכרת גם בתקשורת ובדיאלוגים ״עתונאים״ שבהם אנשים שהיית מצפה מהם להיות נאמנים לאמת ולעובדות מטים את האמת הזו בהתאם לצרכים הפוליטיים או האינטרסים הצרים של בעל המדייה אותו הם מייצגים.
 
לא רחוק היום שבו גם אנשי מדע יתחילו לשחק עם נתוני מחקר על מנת להגיע להישג אישי כזה או אחר.
 
בעיני דווקא בעת המסוכנת הזו צריך לקרוא לאימוץ של מיינדסט חדש שאני קורא לו pro-reality.
 
המיינד סט הזה מחייב אותנו להיות נאמנים קודם כל לאמת, לעובדות ולמציאות כפי שהיא, גם כאשר זו לא מחמיאה לתחושה או לערך העצמי שלנו.
 
בלי נאמנות חדה ובלתי מתפשרת לאמת ולמציאות העובדתית תלך ותתפורר קרקע האמון שלנו במוסדות החברה ובשפה הבסיסית שבה אנו מתקשרים זה עם זה.
 
כמו בספר 1984, יתפתח שיח חדש שבו מה שקראנו לו ׳אמת׳ הוא בעצם שקר ולהיפך.
 
מצב כזה בו נשמט האמון של האזרחים בשפה ובמוסדות השלטון משרת מנהיגים פופוליסטים וסמכותניים כיוון שבתוך הבלבול וחוסר האוריינטציה המנהיגים הופכים להיות הדמות היחידה שאפשר וצריך להאמין לה.
 
באופן זה אנשים מאבדים גם את האמון שלהם בבוחן המציאות כיוון שמתפתחת מנטליות של זלזול ב״פקידים״, ״מומחים״ או ״מדענים״ כי בעצם ״מה הם מבינים…״.
 
המצב המסוכן הזה צריך להחזיר בעיני את האמת, העובדות, והמציאות הממשית כערכים עליונים.
 
רק מתוך כבוד למציאות והמגבלות שהיא שמה עלינו אנחנו יכולים לתת דרור למשאלות הלב שלנו, לדעות שלנו ולמאווים שלנו מבלי לשאוף שאלו יחליפו את המציאות הממשית עצמה.
 
 
כתבות נוספות

הישארו מעודכנים

הירשמו למנוי וקבלו עדכון אישי בכל כתבה חדשה

ההרשמה בוצעה בהצלחה.

מעכשיו תקבלו עדכון אישי בכל כתבה חדשה שתתפרסם באתר.