מהי פסיכותרפיה קיומית?

הפסיכותרפיה הקיומית מחברת בין המחשבה הפסיכואנליטית על האדם ובין הפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית כפי שנוסחה על ידי פילסופים כמו היידגר, ניטשה, סארטר, קאמי, אריך פרום ואחרים.

הפניה לטיפול מתחילה בדרך כלל בתחושת מועקה.

המועקה יכול שתהיה בעקבות טראומה שלא טופלה, פחדים לא מוגדרים , אובדן נפשי או פיזי, יחסים מכאיבים, בדידות ארוכה, תחושת חוסר אונים, הרגשת חוסר ערך עצמי ועוד.

החוויה פעמים רבות היא חווית משבר, חוויה שמשהו בעולם שלנו השתבש. כאילו שהתחושות, הרגשות או המחשבות שלנו ׳אינם במקום׳ בו אמורות היו להיות.

קרא עוד…

ההתייחסות של הפסיכותרפיה הקיומית כלפי כל רמות הסבל שתוארו כאן הוא קודם כל יחס של כבוד.

גם אם הנטייה הראשונית של כולנו היא רצון עז לסלק ולגרש כל סבל שהוא מחיינו, הרי שדווקא הפסיכותרפיה הקיומית מלמדת אותנו ראשית להכיר את הסבל ולעמוד מולו.

ההבנה היא שהקשבה עמוקה לסבל מאפשרת לנו לקבל מידע יקר על היכן אנחנו נמצאים במעמקי נפשנו ולהיכן אנו מבקשים ללכת.

הנחת היסוד היא שהסבל הוא איתות לא מודע שלנו שלעיתים מורה לנו שהגיע הזמן לחשב מחדש את מסלול חיינו.

הפסיכותרפיה הקיומית מאמינה שגם אם הסבל הוא בלתי נמנע בחיים האלו כפי שמלמד הבודהיזם, הרי שקיימת בפנינו בחירה מתוך שתי אפשריות.

האפשרות האחת היא להיות קרבנות פסיבים של הסבל שלנו, ניצבים במחזה אבסורד קיומי שבו הסבל ממש ׳חוטף׳ אותנו מעצמנו.

האפשרות השניה אותה מעודדת הגישה הקיומית היא לעמוד מול הסבל באופן ישיר, להבין לעומק מה הוא מספר לנו על עצמנו ועל העולם בו אנו חיים ולבחור מתוך כך את הדרך הייחודית שלנו, לתבוע את החיים שלנו חזרה.

האמירה שמייצגת באופן התמציתי ביותר את הפסיכותרפיה הקיומית היא שאנו עצמנו הכותבים, הבימאים והגבורים של מחזה חיינו, גם אם אל העלילה ונסיבות המחזה נקלענו ללא בחירתנו.

ניתן לומר שהפסיכותרפיה הקיומית עוסקת בהטיית נהר הגורל של חיינו אל מעבר לתוואי ההתניות והנסיבות שאיפשר גורל זה מילדותנו, אל עבר אופק אחר שחורג מהתניות אלו.

הטיפול הוא מעין מהלך מאסף לכל אותם "פצועים שהשארנו בשטח מאחור" בדמות אותן טראומות ילדות שלמדנו להדחיק ולהכחיש, בשעה שאלו ממשיכות לכאוב, לעצב ולהוות תקרת זכוכית חוסמת לא מודעת לחופש שלנו בכל רגע של חיי היום-יום.

הגורל יכול לעצב את העבר שלנו אך ההווה והעתיד שלפנינו אינם חייבים להיות שחזור של התניות הגורל והם פתוחים לבחירתנו אם נאפשר זאת לעצמנו.

הפסיכותרפיה הקיומית מאמינה שמקור הסבל הנפשי שלנו הוא בחסימה רגשית שנוצרת בתוכנו, חסימה שלא מאפשרת ל'עצמי האמיתי' היוצר שלנו לנבוע אל תוך העולם.

החסימה הזו יכול שמקורה בטראומה מסוימת, בדיכוי חברתי/משפחתי או בנסיבות חיים אחרות שלא אפשרו את הנביעה הזו.

החסימה עשויה להתבטא בסימפטומים אותם אנו יכולים לחוות כדיכאון, חרדה או מועקה.

לעתים מתבטאת החסימה הזו בתחושות מוגברות של בושה, הצפה של אשמה, תחושת בידוד או כל תחושה אחרת שגורמת לנו להרגיש שאנחנו הולכים לצד החיים, לא בתוכם.

מצב המשבר מתוכו פונה המטופל עשוי להפוך להזדמנות עבורנו היות ובמצב משברי לעיתים מתפרקים חלק מהלבנים בחומת ההגנה היום יומית שלנו.

פרוק זה חושף צוהר אל ליבת הנפש שלנו וכך עשויה להתבהר לעיננו רשת ההתניות והאוטומטים שמנהלים את חיינו עד כה.

הנגישות אל 'קוד ההפעלה' הנרכש של עולם הנפש שלנו מאפשרת לנו בעבודה משותפת לערוך מעין קידוד מחדש של מערכת ההתייחסויות שלנו אל העולם.

עבודה זו מאפשרת לשנות הרגלים מנטליים שהפנמנו במשך שנים ארוכות, הרגלים שגרמו לנו לסגור את הלב ושהפכו לחלק מה'אישיות' שלנו.

הצומת מלאת הכאב והערעור הופכת אז ממרחב של שיתוק להזדמנות נדירה ויקרה לשנות, לנוע ולבחור מחדש את נתיב החיים שלנו.

הפסיכותרפיה הקיומית עוזרת לאדם שלא להישאר בעמדת הכאב והאשמה של השאלה "למה אני לא חי את החיים שהייתי אמור לחיות אילו רק היו הדברים מתגלגלים אחרת?"

במקום זה היא מאפשרת למטופל להסכים לקבל ולחוות את רגע ההווה כפי שהוא, בכאן ובעכשיו, ולהקשיב לאפשרויות החדשות שהרגע הזה מביא עמו.

ההחמצה האמיתית בחיים היא לא של מה שכבר התרחש בעבר אלא של האפשרות לבחור להיות פתוח וחי ברגע הזה שקורה ממש עכשיו.

תרומה נוספת של הפסיכותרפיה הקיומית היא בכך שהמפגש הקרוב עם מטפל באזורי הנפש הפצועים שלנו עשוי לשנות מהיסוד את החוויה הראשונית שרבים מאיתנו נושאים בתוכם.

האפשרות היא לשנות את החוויה החוויה שבעומק ליבנו, בפינות הנפש הכואבות ביותר שלנו, אנחנו לגמרי לבד מול העולם.

המסע הטיפולי הזה מבקש לשנות מהיסוד את האמונה הבסיסית הזו ומאפשר לאדם לחוות ולהאמין שהוא לא באמת חייב להרגיש ולהישאר לבד.