על הקשר בין ערך עצמי והצלחה אותנטית

נתחיל רגע בלהבהיר את המושג הצלחה אותנטית.

בשימוש הרווח במושג הצלחה אנחנו מדברים על קריטריונים חיצוניים לנו שעל פיהם מישהו מבחוץ יכול לשפוט האם אדם מסויים ׳הצליח׳ או לא.

כך למשל קריטריונים להצלחה מסוג זה יכולים להיות כסף, מעמד, קשרים, פופולריות חברתית ועוד.

לעומת זאת כאשר אנחנו מדברים על הצלחה אותנטית אנחנו מדברים על כך שהאדם עצמו הוא שמגדיר עבורו את הקריטריון להצלחה.

כלומר, הצלחה אותנטית מדברת על כך שהאדם מרגיש שהוא חי על פי הסטנדרטים, הערכים, המטרות והאמונות שהוא עצמו הציב בפניו כתוכנית חייו.

קרא עוד…

הקריטריונים האלו יכולים להיות גם חופפים לקריטריונים שהזכרנו קודם אך ההבדל הגדול הוא שבהצלחה אותנטית החתירה להצלחה הזו היא עבור עצמנו ולא כדי להראות לאחרים מי אנחנו ולעבוד ב׳להוכיח׳ את עצמנו.

ההנחה היא שככל שאדם ירגיש התאמה גבוהה יותר בין התנהלותו בעולם ובין הקריטריונים להצלחה שהוא עצמו הציב לעצמו כך הוא יחווה עצמו בעולם שלם ומאושר יותר.

נשאלת השאלה כיצד תחושת ערך עצמי קשורה במובן זה לדרך להצלחה אותנטית.

כדי להבין זאת אנחנו יכולים לדמיין את גרעין הערך העצמי שלנו כעוגן ספינה בלב אוקיינוס עצום ואין סופי.

מגיל אפס אנחנו נולדים לתוך האוקיינוס הזה שמלא בכוחות, סופות, זרמים, רעיונות, סכנות ותרחישים רבים למה אמור לקרות, מה רצוי שיקרה ומה אסור שיקרה.

החל מהחינוך בבית שמציב לנו מפה וכיוונים רצויים לתנועה, דרך הגן, בית הספר, הצבא, האוניברסיטה – סביבות גדושות בסוכנים חברתיים שתפקידם לרתום אותנו לאידיאולוגיה כזו או אחרת של מי אנחנו ומהי הדרך הנכונה.

גם כשאנחנו חוזרים הביתה בסוף יום, מתיישבים מול הטלויזיה ובטוחים שיש לנו מנוחה מכל זה אנחנו לא מודעים לעיתים עד כמה ה׳חדשות׳, הסדרות, הסרטים, הפרסומות וכל התכנים שאנחנו חשופים אליהם רוב שעות היממה הם בעצם נסיונות לרתום אותנו לתפיסת עולם כלכלית, אידיאולוגית, פוליטית, חברתית ואמונית שמציבה עבורנו קרטריונים למה ׳טוב׳ מה ׳נכון׳ ומה ׳אמיתי׳.

התכנים הללו שמקיפים אותנו רותמים את סירת הקיום העצמי שלנו לתנועה שמשרתת את אותם קרטריונים שעימם אנו מצופים להזדהות.

כאשר אנחנו לא ערים לכוחות האדירים האלו שמשפיעים בכל רגע בחיים על התודעה שלנו הסכנה היא שנאמץ בלי שנשים לב את אותם קריטריונים שהומצאו על ידי מערכי הכוח הללו.

באופן זה נגדיר את תוכנית החיים ומושג ההצלחה שלנו בהתאמה עם קריטריונים אלו, קרטריונים שהומצאו על ידי מערך הכוחות האלו מסיבות שונות ומשונות.

הראשון שהיה להמחיש ולחשוף את התופעה הזו היה הפילוסוף הגרמני ניטשה.

בספרו ׳מעבר לטוב ולרע׳ ניטשה כותב שמושגים אלו של 'טוב' ו'רע' שכל כך מובנים לנו כביכול מאליהם הם בדיוק הצינורות שדרכן מערכי הכח ההגמוני מבקשים לכייל את המצפן הפנימי שלנו בהתאם לצורך של אותם מערכי כח.

פעם מערכי הכח האלו היו השבט שבו גדלנו, המלך ששלט באימפריה, המפלגה שנמצאת בשלטון והיום יכולות להיות אלו תאגידי הענק שחולשים על כל המדייה המרכזית ודרכן משווקים לנו את ׳הטוב׳ וה׳רע׳ שלהן.

הפסיכואנליטיקאי האנגלי הנודע דונלד ויניקוט תאר מצב בו אנחנו נופלים להזדהות עם קרטריונים חיצוניים להצלחה או ערך כ׳עצמי כוזב׳.

מצב של עצמי כוזב הוא מצב בו אדם חי, בדרך כלל בלא מודע, ערכי חיים מוכתבים מבחוץ ולא חי על פי ערכים שהוא עצמו בוחר מתוכו.

אפשר לומר שעצמי כוזב מוביל פעמים רבות להצלחה כוזבת.
אדם כזה שיש לו כשרון ויכולות יגשים את הערכים החיצונים של ההצלחה שאותם הפנים אך בתוכו יחווה פער בין תחושותיו לבין תדמיתו החיצונית כ׳הצלחה׳.

מבחינה פסיכולוגית כשאין מודעות לפער הזה היא יתבטא בתחושת ריקנות, דכאון, חרדה והתמכרויות שלמתבונן מהצד יהיו לא ברורים לאור תדמית ההצלחה שמחזיק אותו אדם.

כדי לחיות את ׳העצמי האמיתי׳ כפי שוויניקוט קורא לו, ולחיות חיים אותנטיים הרי שברור שנדרש מאבק מול כל אותם כוחות שמבקשים לסמן עבורנו דרך שאינה באמת שלנו.

כדי שנוכל לחיות ולהתנהל בעולם על פי הערכים שהם באמת שלנו אנחנו נדרשים לתחושת ערך עצמי גבוה. הערך העצמי הזה הוא שמאפשר לנו להעריך ולכבד את מה שבא מתוכנו, החל בחלומות שלנו, ברצונות שלנו, ברגישות שלנו, במחשבות שלנו, בתשוקות שלנו וגם לכבד את הפחדים שלנו, הכאבים שלנו וכמובן את הגוף והסביבה שבה אנו חיים.

מתוך הכבוד ותחושת הערך הזו אנחנו מצד אחד יכולים לסרב בנימוס לכל הנסיונות החיצונים להכתיב ולקבוע עבורנו את דרכנו ואמונתנו.

מן הצד השני אנחנו יכולים ליצור מרחב יצירתי כדי ליצור ולגלות בו בעצמנו את הדרך, הערכים והקריטריונים שלנו להצלחה שהיא באמת אותנטית ובאמת שלנו .

היציאה אז אל ים האפשרויות תפתח בפנינו.

האמונה בערך העצמי שלנו תהפוך למנוע רב עוצמה כדי לשייט במיים העמוקים של החיים בעקבות החלומות, התשוקות, הערכים והיעדים שלנו ולהתמודד באומץ עם כל מכשול, מחסום, מאבק או איום , יהיה אשר יהיה.

העבודה הטיפולית לכן הרבה פעמים מוגדרת כשיקום חוויית הערך העצמי שלנו ועולמנו הפנימי שעליו כמו שראינו מושתתת כל אפשרות שלנו להנעה לעוצמה ולהצלחה אמיתית בחיים.

והערה אחרונה, אפשר בוודאי לטעון שהצלחה היא עניין של נסיבות, מזל וגורל.

עם זאת אני חושב שהיופי בהצלחה אותנטית באמת הוא שהיא אינה תלויה בנסיבות חיצוניות כיוון שאינה מנסה להתאים לקריטריונים חיצוניים.

הצלחה אותנטית שואפת לאפשר לאדם להיות הגרסה הטובה ביותר של עצמו בנסיבות חייו בדיוק כפי שהתרחשו ועם העוצמה לנווט את ספינת חייו גם אל מעבר לאופק שאפשרו נסיבות אלו.